פינת הפרובינציה: Mixed Breed
הגראנג' נולד אי שם בצפון-מערב ארצות הברית בסוף שנות השמונים. בתחילת שנות התשעים הוא גם הצליח לבעוט בעולם הרוק וגם לחדור למיינסטרים. ארבע להקות העל מסיאטל – נירוונה, פרל ג'ם, אליס אין צ'יינס וסאונדגארדן – נתנו בראש, יצרו ז'אנר חדש ואיתו אופנה חדשה, שחררו לעולם שירים אלמותיים ושינו את חייהם של אינספור טינאייג'רים אמריקאים, עד שהז'אנר דעך, בעיקר עם מותם של רבים מגיבוריו (בראשם, כמובן, קורט קוביין וליין סטיילי).
ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי הז'אנר הזה, החזק, המעולה, הבועט, הסאונדטרק של שנות התשעים שהצמיח ענקים כמו אדי ודר וקורט קוביין (ולצערנו הצמיח גם את קריד), איכשהו פסח על הסצנה המקומית. אני לא מתכוון למאזינים, כי כאלה יש כאן הרבה. אני מתכוון לאמנים.
נכון, הרוק כאן אף פעם לא בעט וטילטל כמו במקומות אחרים, אבל אפילו בתור הזהב של הרוקסן, קשה לשים אצבע על להקת רוק ישראלית אחת שעשתה גראנג' כמו שגראנג' צריך להיות.
ב-2011 אין כמעט גראנג' בעולם. פרל ג'ם עושים כל מיני סוגי רוק, פו פייטרז קצת מלכלכים גיטרות, כריס קורנל אולי סוף סוף מפסיק עם השטויות ומתאחד עם סאונדגארדן, אבל באופן כללי אפשר להגיד שהגראנג' די נפטר.
וזו סיבה מצוינת להתחיל לעשות אותו בארץ. כן, זה לקח 20 שנה, אבל יש כאן להקת גראנג'. קוראים להם Mixed Breed והם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, Bite, לפני חודש.
יצא לי לשמוע את Bite קצת לפני כן, והוא תפס אותי. השירה של אורלב תם מזכירה לי את ליין סטיילי (גם אם אורלב לא יסכים איתי), והוא מושפע מאוד מאנדרו ווד, הסולן האגדי של מאד'ר לאב בון (שיום הולדתו חל היום, 19.3 ושמותו הוביל להקמת טמפל אוף דה דוג ואחר כך פרל ג'ם. עוד קצת – כאן). ואחרי ששמעתי כמה להקות שכן ניסו לעשות פוזה גראנג'ית וזה לא נשמע משהו, לטעמי למיקסד בריד דווקא יש את זה. אם הם יצליחו או לא, אני לא יודע – אבל לפחות Bite נשמע כמו חומר משובח.
לפי הנוהל, רקע: מיקסד בריד הם אורלב תם (28, שירה וגיטרה), טל הרמנסדורף (24, בס) ויובל אורשר (22, תופים). Bite הוא סינגל ראשון מתוך האלבום הראשון של הלהקה שייצא השנה, וכמו כל סיפור טוב של להקת גראנג', האלבום הזה מושפע רבות מסיפורים טרגיים: מותו בטביעה של אסף ליבוביץ' ז"ל שניגן על תופים עם אורלב בלהקה אחרת, ומחלה קשה של חבר קרוב נוסף של אורלב.
תם לוקח את המקרים האלה והופך אותם לשירים. כבר כתבתי כמה פעמים בעבר, כשזה יוצא מהלב, מהטרגדיה ומהכאב האישי, זה תמיד נשמע הכי טוב והכי חודר לנימים. ואם שאר האלבום של הגזע המעורב הזה נשמע כמו Bite, אולי סוף סוף תהיה לנו להקת גראנג' אמיתית.
אבל עזבו אותי. תשמעו ותשפטו לבד.
אתם יכולים גם לבקר בדף הפייסבוק של Mixed Breed.
נשמע טוב!
להקה נוספת שעושה הרבה רוק עם השפעות גראנג' בארץ:
http://drunkmachine.com
נשמע מבטיח, יש דמיון רב ל-alice in chains, משהו בינה לבין temple of the dog. את drunk machine אני מאד אוהב, אבל הם לא עושים גראנג' אלא "סתם" רוק טוב. בכל מקרה, אלה גם אלה עושים טוב לסצנה המקומית, ואשמח לעוד…