פינת הפרובינציה: צביקה פורס בהופעה
הפוסט הזה נכתב באיחור. כן, זה חשוב להדגיש את זה, כי אני כותב אותו עשרה ימים אחרי ההופעה של צביקה פורס באוזןבר, ביום שישי בצהריים (17.6). וממרחק כזה, אין שום סיכוי שאני אזכור את הסט-ליסט, למשל. אז זה יהיה פוסט רשמי הופעה פלוס המלצה כללית על צביקה פורס.
לגבי ההופעה, נתחיל מהסוף: צביקה פורס היא לא להקה להופעות צהריים. צביקה לורבר, הסולן, הקלידן, כותב השירים וכו', יודע את זה. הוא פותח את ההופעה בהוקרת תודה והודאה – הוא עצמו לא היה מוותר על השנ"צ של יום שישי בשביל הופעה.
השירים של צביקה הם מלודיים, אפלוליים, הרמוניים, מסורבלים ומתפתחים ובעצם, כל דבר שצועק: תשמעו אותי בלילה! בלילה!!!
אם מניחים את הפרט הזה בצד, ההופעה עצמה נהדרת. צביקה פורס עולים לבמה עם קלידים, כינור, גיטרה חשמלית, קונטרה בס, אקורדיון, טרומבון ותופים, וצביקה עוד מלין על כך שהחצוצרן לא יכול היה לבוא. זה נראה קצת מצחיק על הבמה הקטנה של האוזןבר אבל הסאונד שמתקבל הוא הרמוני ועשיר ומלא. מחשבה ראשונה שחלפה לי בראש הייתה מיוז (בגלל הקלידים) והמחשבה השנייה הייתה ארקייד פייר (בגלל ריבוי הכלים והעומק). לא שצביקה פורס נשמעים סגנונית כמו אחת מאלה, אבל אלה הקונוטציות שקפצו לי לראש.
ההופעה מצוינת, השירים נהדרים, צביקה והשלייקס שלו נכנסים לתוך האווירה המלנכולית ומצליחים כמעט להשכיח שבחוץ יש אור יום. הוא מסיים את ההופעה עם קאבר מעניין ל- Confide in Me של קיילי מינוג ושיר חדש, מחוסר שם לעת עתה.
אני לא בטוח שאני יודע למקם את המוזיקה של צביקה פורס מבחינה ז'אנרית. אין כאן רוק במובן הקלאסי של גיטרה-בס-תופים, ואני גם לא חושב שזו הכוונה. יש כאן משהו מעט קבארטי, מעט פולקי, בעצם מעט מכל דבר. בעולם המוזיקלי של ימינו אפשר בקלות לסווג את זה בשם המעורפל "אינדי". וזו אכן מוזיקה כזו – עצמאית, משוחררת, שלא שמה לעצמה מגבלות ז'אנריות.
צביקה פורס הם עוד הבלחה בחשיכה המוזיקלית הישראלית. יצירה לצורך היצירה, הרגשה של אנשים שנהנים ממה שהם עושים (אני לא רוצה להגיד "הרגשה כיפית" כי השירים, אפעס, די אפלוליים) ומוזיקה לא פשוטה אבל טובה.
אני כבר לקחתי על עצמי שתי משימות: להעמיק יותר בשירים של צביקה פורס וללכת להופעה שלהם – בלילה.
בתור התחלה, אפשר כמובן לבקר בדף המייספייס של הלהקה וגם להאזין לשיר הבא, שהוא לדעתי לא פחות ממצוין.
צביקה פורס הם:
צביקה לורבר – קלידים, מילים ולחן
דניאל רוט- כתיבת תפקידים וגיטרה
סתו בן שחר -תופים
הילה שרביט – כינור
אלון רם – אקורדיון
אודי רז – טרומבון
טל קוהן – קונטרה בס
קרדיט צילום תמונת פוסט: יוסי שאני ירום