מופע לקחת
לאחרונה נחשפתי לאחד הפרויקטים המגניבים שקיימים ברשת, פרויקט שנקרא Les Concerts à Emporter בצרפתית, או בתרגומו לאנגלית – A Take Away Show. הפרויקט הוא של יוצר סרטים עצמאיים צרפתי בשם וינסנט מון (Vincent Moon, או בשמו האמיתי Mathieu Saura) בעל בלוג המוזיקה בצרפתית "בלוגוטק".
ב- 2006 החל מון בפרויקט המדובר. הרעיון פשוט: בכל פרק במופע מתארחים אמן או להקה אחרים מתחום מוזיקת האינדי. מון מצלם אותם מבצעים שירים שלהם ברחובות (בדרך כלל בפריז אבל לעתים גם בברצלונה ואפילו בארצות הברית). הצילום מתבצע בטייק אחד כך שאין שליטה על התגובות והאירועים שקורים, המכוניות שצופרות ועוברי האורח. למשל כאן, כשהקוקס מקבלים קבלת פנים חמה וקהל אוהד שמצטרף אליהם בשירה.
יש הרבה דברים שמגניבים במיוחד בפרויקט הזה. הבסיס הוא כמובן הביצועים הנהדרים, הפשוטים והחיים לשירים. הגדולה של מוזיקת האינדי היא תמיד הייתה ביצירתיות ופחות באולפן. מעצם הגדרתה, כמובן. כשאלבומים לא מופקים על ידי הלייבלים הגדולים, כשלא נשפך ים של כסף על קליפים, הופעות גרנדיוזיות ואוטו-טיונינג, היצירה מקבלת את המקום שמגיע לה: מרכז הבמה.
הנה עוד דוגמה ליופי שבפשטות:
הדבר השני שמגניב במיוחד בפרויקט הזה הוא מה שקורה. דמיינו את עצמכם יושבים בבית קפה או בפאב. פתאום, משום מקום, החבר'ה שיושבים בשולחן לידכם מתחילים לבצע, א-קאפלה, שיר של אלו בלאק. אלא שאז אתם מבחינים שבעצם, זה לא אחר מאשר אלו בלאק.
והבחור ההוא, שעומד על הגג ושר, הוא לא אחר מאשר סופיאן סטיבנס.
כאן זה המקום לציין חלק מהשמות שהשתתפו בפרויקט הזה. מלבד הקוקס, השינס, בון איבר, אלו בלאק וסופיאן סטיבנס השתתפו גם REM (אחרי שמייקל סטייפ פנה לוינסנט מון וביקש להשתתף), ארקייד פייר, מאמפורד אנד סאנס, פניקס, סיגר רוס, קאריבו, ביירות, פליט פוקסז, קרן אן, ומפייר וויקנד, אנדרו בירד, חוזה גונזאלס, אוקרביל ריוור, נשיונל, הפולס, בלאק ליפס, קסטנייטס, בלוק פארט, דאוס, וומבטס, פרסיליה אן ועוד ועוד ועוד. סה"כ 120 פרקים, וכל אחד מהם מומלץ.
הסיבה השלישית העיקרית שהפרויקט הזה מגניב במיוחד, מעבר ליצירה ולמופע הספונטני של אמן מעולה, הוא הסיטואציות שנוצרות והכיף שהאמנים האלה מקרינים. האינטימיות והקרבה לקהל, לרחוב, לאנשים. לא מופע על במה מרוחקת מול עשרות אלפי אנשים אלא סתם ככה, ברחוב, ומי שעבר שם במקרה הרוויח.
הדב היחיד שמבאס אותי בכל הסיפור הזה היא אפסיות הסיכוי שדבר כזה יקרה ברחוב תל אביבי. עם להקות ישראליות אולי, אבל לא עם להקות בסדר הגודל שדובר בו. וזה חבל. לא הייתי מתנגד אם להקה זו או אחרת הייתה נעמדת באמצע רוטשילד ומתחילה לשיר.
מצד שני, זה יכול להיות מגניב גם עם החומר שקיים כאן. כי בסופו של דבר, לא הייתי מתנגד גם אם ברי או פורטיס או מוניקה סקס או טרי או אדיר והילדות היו נעמדים ומופיעים ככה סתם באמצע הרחוב.
ועד שאחד מהשניים יקרה, כנסו כנסו לאתר של A Take Away Show ותתחילו לצפות ולהנות. מספר הקטעים ששמתי כאן הוא קטן ביותר, והלוואי ויכולתי לשים את כל מה שאהבתי, כי אני מרגיש שפספסתי.
עם זאת, את הקטע הטוב ביותר שמרתי לסוף. ארקייד פייר מבצעים שני שירים, את השני בחלל הפתוח עם קהל רב ואת הראשון… טוב, פשוט תראו.
דווקא בארץ עשו את זה יפה עיריית תל אביב וערוץ שמונה בפרוייקט "אינדי סיטי",
והלהקות והזמרים לא בסדר גודל מטורף, כי זה בכל זאת אינדי…
פוסט מעולה, אני בהחלט אעבור על הפרקים.