אלבומי 2011 – חלק ב'
שנת המוזיקה של 2011 התחילה בסערה (אופס, משחק מילים): Iron and Wine, The Decemberists, PJ Harvey, James Blake, Elbow, Bright Eyes, REM, The Twilight Singers, Mogwai הם רק חלק מהרשימה של האלבומים שיצאו בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כשאליהם הצטרפו, כמובן, Radiohead עם King of Limbs שיצא בהפתעה מוחלטת. ומלבד אלבומים חדשים גם קיבלנו הודעה אחת על פירוק – ג'ק ומג נפרדו. גם The Strokes הוציאו אלבום חדש (ובטח עוד כמה ששכחתי), אבל לא הספקתי להאזין לו ברצינות, אז לא אכתוב עליו.
עכשיו צריך להמשיך ולספר על האלבומים שאני מצפה להם בשלושת החודשים הבאים (קרי, אפריל-יוני) אבל לפני זה סיכום קצרצר (אבל ממש) למה שאהבתי יותר ופחות.
אהבתי:
אני אתחיל בכוונה עם King of Limbs של רדיוהד, שעורר מיד הדים ודיבורים בכל פינה אפשרית. היו אלה שאהבו, היו המקטרגים, אלה וגם אלה השתמשו במשפט "זה רדיוהד ולכן [מה שהם עושים עמוק ומעניין/התאכזבתי והאמת שדי מאסתי בהם – מחקו את המיותר]". אני אהבתי. גם כי אלה רדיוהד, גם כי הם עושים את זה יותר טוב מכל אחד אחר, כן, כי הם עמוקים ומעניינים וצריך להקשיב ולתת לעצמך להיסחף ולעכל. כי זה אלבום טוב גם אם לא פשוט. וכי Codex זה שיר ענק.
גם החדשים של מוגוואי ושל הטוויילייט סינגרז (עוד שלושה שבועות, בייבי!) הם אלבומים מצוינים. על אלבום הבכורה של ג'יימס בלייק כולם דיברו, ואפילו שהוא לא עושה רוק כהוויתו, אני מעלה אותו כאן – זה אלבום מ-ע-ו-ל-ה. האיש מרטיט את הלב בדיוק במקומות הנכונים. ואם לא יצא, שבו עכשיו ותקשיבו לקאוור הנפלא שלו ל A Case of You, במקור של ג'וני מיטשל.
אבל האלבום שהכי הכי הכי אהבתי הוא החדש של Elbow, שנקרא Build a Rocket, Boys!. גם זה – אלבום שמרטיט את הנפש, שפורט על הנימים ועוד אלמנטים של קלישאות. השיר הראשון שבאלבום, The Birds, הוא יצירת אמנות.
לי נראה שאחרי The Seldom Seen Kid, אלבו ממשיכים להתחדד ולהתכוונן בדיוק למקומות הנכונים. וכמה זה טוב.
נחמד ותו לא:
REM החדש. וגם זה של Bright Eyes. אין לי יותר מדי מה להגיד עליהם. נחמדים. וזהו.
לא התחברתי:
כן, אני מסתייג מההגדרה של "לא אהבתי". אבל לא, לא הכי התחברתי לחדשים של Iron&Wine שלי נשמע כמו רצועה ארוכה ומשמימה של אותו שיר, ולחדש של PJ Harvey, אבל אני מודה שאני חייב לה ולאלבום עוד האזנה רצינית.
והרי התחזית – אביב 2011
אפריל
12.4 Foo Fighters – Wasting Light: אכן, זה קורה. אחד האלבומים שיותר מחכים להם השנה, האלבום השביעי של לוחמי הפו שאט-אט מייצבים עצמם כאחת מלהקות הרוק האלטרנטיבי היציבות בעולם. צפוי להיות קצת רעש פוסט-גראנג'י, כמה צרחות של דייב גרוהל ובעיקר הרבה נתינה בראש. אף פעם לא נפלתי מהם, אבל גם אני קצת סקרן. בינתיים יצא Rope, שנשמע לא רע בכלל ודי מבטיח.
12.4 Low – C’mon: ובניגוד מוחלט לרעש של הפו פייטרז, באותו יום ייצא גם האלבום התשיעי של לואו. למי שלא מכיר, להקת אינדי מאוד מוערכת, שעושה בעיקר רוק מינימליסטי ואיטי ושקט ומעולה. זה יהיה טוב, בזה אין ספק, גם אם לא לכל אחד (הו, איזו התנשאות). תקשיבו ל- Try to Sleep, שם שמאוד מתאים למוזיקה של לואו.
12.4 TV on The Radio – Nine Types of Light: עוד להקת אינדי אמריקאית מוערכת מאוד, ואחת שאני אישית מאוד אוהב. אלבום רביעי ללהקה הניו יורקית הזו, שממנו כבר שוחררו שני סינגלים לא פחות ממצוינים. כמו זה, Caffeinated Consciousness (תנסו להגיד את זה מהר ובקול רם שלוש פעמים רצוף).
עוד כמה להקות שמוציאות אלבומים באפריל: Hot Tuna, Mana, Paul Simon, Steve Miller Band.
מאי
3.5 Fleet Foxes – Helplessness Blues: אחרי אלבום בכורה מוצלח, להקת האמריקנה מסיאטל מוציאה את האלבום השני שלה, לו מחכים המעריצים כבר שנתיים (בהתחלה אמרו חברי הלהקה שהוא ייצא ב- 2009). הסינגל הראשון מתוכו, שיר הנושא של האלבום, לא רע ובהחלט יכול להיות שהפוקסז יוציאו אלבום שני מוצלח לא פחות מהראשון.
31.5 Death Cab for Cutie – Codes and Keys: אלבום שביעי ללהקה האמריקאית, שמוכרת לרוב האנשים בזכות השיר המתקתק I will Follow You into the Dark, שיר שלא ממש מייצג את שאר החומרים, העמוקים וקודרים בהרבה. חברי הלהקה אמרו על האלבום הקרוב שהגיטרה תתפוס בו מיקום הרבה פחות מרכזי לעומת אלבומים קודמים, וזה באמת נשמע קצת ככה משיר הנושא של האלבום. צעד רדיוהדי? ימים יגידו.
31.5 Eddie Vedder – Ukulele Songs: יש!!! אלבום סולו שני לגאון, ומהשם שלו אפשר להבין הכול. אוסף שירים מקוריים וקאוורים לשירים של אחרים, מבוצעים כולם על יוקוללה. קצת משעשע לחשוב על הילד הפרוע שאדי ודר היה בתחילת התשעים הופך לנגן יוקוללה, אבל זה לא יכול להיות פחות מגאוני. תשמעו, רבאק.
עוד להקות שמוציאות אלבומים במאי: Okkervil River, Danger Mouse & Daniel Lupi, Art Brut, The Melvins.
יוני
6.6 Arctic Monkeys – Suck it and See: גם אלה חדשות נפלאות. אלבום רביעי למאנקיז ששוב עושים את זה (כנראה) כמו שהם יודעים: מכוסח ורועש ואדיר. אני מת עליהם, ואני חושב שהם אחת הלהקות הכי טובות שפועלות כיום. בינתיים הם הוציאו טיזר, שיר בשם Brick by Brick, שלא צפוי להפוך לסינגל, וחדי האוזן מביניכם אולי ישימו לב שלא אלכס טרנר שר אותו (רק חלקים מהפזמון) אלא המתופף מאט הלדרס. אולי זה מה שעושה את השיר הזה לדווקא פחות טוב, ועם זאת, זה אחד האלבומים שיותר אצפה להם באביב.
אלה האלבומים שצפויים לנו באביב, פחות או יותר. כמובן אין לדעת מי יחליט לעשות רדיוהד ולהודיע שבוע מראש שהוא מוציא אלבום (מי אמר קולדפליי?).
נחכה ונראה.
כמובן אם יש משהו ששכחתי, נעלם או שלא נתתי לו תשומת לב ראויה, אתם מוזמנים להגיב.
הרוב כבר מזמן נמצאים אצלי ברשימה מסודרת, אבל הפוסט מצויין.
דרך אגב- ל Fleet Foxes יצא בינתיים עוד סינגל מהאלבום החדש http://www.youtube.com/watch?v=-gA1K-fvHNU&feature=player_embedded
ללא ספק האלבום שאני הכי מצפה לו מן הרשימה הארוכה..
אחלה פוסט.
בתור חולה פו פייטרס, מאוד אהבתי את Rope.
יש עוד קליפ שהם שחררו, קצת פסיכי white limo, שנראה כאילו צילמו אותו איפשהו בשנות השמונים, שבו כמו שחזית אפשר בעיקר לשמוע את הצרחות של דייב גרוהל(המלך). http://whitelimo.foofighters.com/
יש גם איזה סרט דוקומנטרי שאמור לצאת בחודש הבא, על הלהקה וההפקה של האלבום החדש – שהוקלט בבית של דייב גרוהל…